מייקל ג’קסון – Michael Jackson

מייקל ג’קסון – Michael Jackson


מייקל ג’קסון ( Michael Jackson )

מייקל ג'קסון

הוא כונה “מלך הפופ”, הזמר מייקל ג’קסון נולד בגארי, אינדיאנה, ב -29 באוגוסט, 1958. כילד, הוא הופיע כסולן של להקת המוטאון הפופולרית של משפחת ג’קסון, The Jackson 5

ג’קסון המשיך להופיע והפך לאחד הזמרים הכי מוערכים בעולם תוך שהוא גורף מספר שיא של פרסים עד כה. מותו של ג’קסון עורר מחלוקת בשנת 2009 ובסופו של דבר נקבע מותו כרצח. ד”ר קונרד מוריי, שדאג לכוכב הפופ בעת מותו, הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ב -7 בנובמבר, 2011, מאוחר יותר קיבל עונש מאסר של ארבע שנים.

חייו המוקדמים

מייקל ג'קסון

מייקל ג’וזף ג’קסון נולד ב -29 באוגוסט, 1958, בגארי, אינדיאנה, למשפחה ממעמד פועלים ממוצא אפריקנית אמריקנית. אביו, ג’וזף ג’קסון, היה גיטריסט אבל שם בצד את שאיפותיו המוזיקליות כדי לפרנס את משפחתו כמפעיל עגורן. כשם לב שלחמשת בניו יש כשרון מוזיקלי, הוא הרכיב אותם ללהקה מוזיקלית בשנות ה -1960 המוקדמות. בהתחלה, להקת משפחת ג’קסון היו מורכבים מהאחים הגדולים של מייקל, טיטו, ג’רמיין וג’קי. מייקל הצטרף לאחים שלו כשהוא היה בן 5, ומיד תפס את תפקיד הסולן הראשי של הלהקה. הוא הראה מגוון ועומק יוצא דופן לזמר כל כך צעיר, שהרשים את הקהל עם היכולת שלו להעביר רגשות מורכבים. אחיו הבכור מרלון גם הפך לחבר בלהקה, שהתפתחה לג’קסון5.

מאחורי הקלעים, ג’וזף ג’קסון דחף את הבנים שלו להצליח. הוא גם היה ידוע כאדם שהיה לאלים עימם. מייקל ואחיו בילו אינספור שעות בחזרות וליטוש של המופע שלהם. בתחילה, ג’קסון 5 הופיעו בהופעות מקומיות ובנו קהל מעריצים חזק. לאחר הם הקליטו סינגל אחד “ביג בוי” ועוד סינגל בשם “השתנית”, אבל הם לא  ליצ עניין רב.

ג’קסון 5 עברה להופיע כמופע פתיחה לאמנים כמו גלדיס נייט והפיפס, ג’יימס בראון, וסם ודייב. רבים מהאמנים האלה חתמו בחברת התקליטים מוטאון האגדית, וזה כבר דווח כי גלדיס נייט ייתכן שהיו אלה שסיפרו למייסד מוטאון ברי גורדי על ג’קסון 5. לאחר שהתרשם מהלהקה, גורדי החתים אותם בחברת תקליטים שלו בשנת 1968.

לאחר שעברו ללוס אנג’לס, מייקל והאחים שלו התחילו לעבוד על המוזיקה והריקודים שלהם עם אביהם שמתפקד כמנהל שלהם. הם חיו עם גורדי וגם עם הזמרת דיאנה רוס מלהקת הסופרימז כשהם הגיעו לשם. בחודש אוגוסט 1969, ג’קסון 5 הוצגה לתעשיית המוזיקה באירוע מיוחד, ומאוחר יותר שימשה כמופע הפתיחה לסופרימז. האלבום הראשון שלהם, דיאנה רוס מציגה את ג’קסון 5, האלבום נכנס למצעד הלהיטים בחודש דצמבר של אותה שנה. זה הסינגל הראשון, “אני רוצה אותך בחזרה”, נכנס למס ’1 במצעד Billboard Hot 100 בינואר 1970. עוד סינגלים הגיעו במהירות אחר כך, כמו “ABC”, “The love you save” ו” Il be there. “

קריירת הסולו

מייקל ג'קסון

בגיל 13, ג’קסון השיק קריירת סולו בנוסף לעבודתו עם ג’קסון 5. הואנכנס למצעדים בשנת 1971 עם “צריך להיות שם” מתוך האלבום באותו השם. אלבומו משנת 1972 “בן”, שעליו הקליט בלדת eponymous על חולדה. השיר הפך לסינגל הראשון של הזמר שהגיע למקום ראשון במצעדים.

במשך כמה שנים, מייקל ג’קסון והג’קסון 5 שמרו על לוח זמנים עמוס של הופעות והקלטות, תחת פיקוחו של בר גורדי והצוות שלו ממוטאון. גורדי כתב רבים מהשירים שהוקלטו על ידי הלהקה ועל ידי מייקל ג’קסון כאמן סולו. הלהקה הפכה לכל כך פופולרית, שהייתה להם אפילו תוכנית טלוויזיה מצוירת משלהם, שרצה בין השנים 1971-1973.

למרות ההישגים הבודדים של ג’קסון וההצלחה הגדולה של הלהקה,היו בעיות בין הג’קסונים וחברת התקליטים שלהם. מתחים בין גורדי וג’וזף ג’קסון על ניהול הקריירה של ילדיו, ורמת ההשתתפות בביצוע ויצירת המוזיקה שלהם. הג’קסונים רצו יותר שליטה על ההקלטות שלהם, מה שהוביל לבסוף שרוב הג’קסונים ניתקו קשרים עם מוטאון בשנת 1975. ג’רמיין ג’קסון נשאר עם חברת ההקלטות והמשיך לפתח קריירת סולו, לאחר שפרסם בעבר כמה אלבומים-אף אחד מהם לא צלח את ההצלחה של אחיו הצעיר, מייקל.

קוראים לעצמם מעכשיו הג’קסונים, הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם חברת Records Epic. ומוציאה אלבום חדש תחתם בשנת 1978 בשם ” Destiny “, מייקל ג’קסון ואחיו (שכללו מעכשיו גם את אחיו הצעיר רנדי שהצטרף ללהקה) התגלו ככותבים מוכשרים, בכותבם את כל השירים של האלבום. בעבודה עם המפיק קווינסי ג’ונס, מייקל ג’קסון הדהים את עולם המוזיקה עם אלבום הסולו הבא שלו, 1979 “Off the wall ” . זה אלבום תערובת מדבקת של פופ ופאנק עם להיטים כמו זוכה פרס הגראמי “Dont stop til you get enough”, “Rock with you”, ואת שיר הנושא. הוא גם מצא הצלחה עם הבלדה “Shes out of my life.”התגובה החיובית לאלבום הסולו האחרון של מייקל גם עזרה לדחוף את קריירת “הג’קסונים” גם כן. ” Triumph ” (1980) נמכר ביותר מ 1 מיליון עותקים, והאחים נסעו לסיבוב הופעות מקיף כדי לתמוך באלבום. ג’קסון, לעומת זאת, החל לסטות יותר לדרך משלו. בשיתוף פעולה עם אגדת הרוק פול מקרטני, ג’קסון שר בדואט שלהם 1982, “The girl is mine”, שכמעט הגיע לראש מצעדי הפופ.

השיר הופיע גם באלבומו הבא , “Thriller ” (1982), שהצליח לייצר שבעה להיטים גדולים שנכנסו לטופ 10 והפך להיות האלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה. בתוכנית טלוויזיה מיוחדת לכיבוד מוטאון , ג’קסון ביצע את “בילי ג’ין”, שיר שסופו של דבר הגיע למס ’1 ולראשונה מציג את מה שהופך להיות הריקוד המפורסם שנקרא “Moonwalk”. ג’קסון, רקדן וזמר ותיק בזמן הזה, יצר את הריקוד בעצמו ואת הכוריאוגרפיה של כל קטעי הריקוד לוידאו של הלהיט השני מס ’1 שלו, “Beat It”.

קליפ הווידאו המשוכלל ביותר של ג’קסון, לעומת זאת, היה לשיר הנושא של האלבום. ג’ון לנדיס ביים את סרטון האימה המהולל, אשר הציג סצנות ריקוד מורכבות, אפקטים מיוחדים ו- Voice over שביצע השחקן וינסנט פרייס. הוידאו “Thriller” היה להצלחה עצומה, גם בהגדלת המכירות לאלבום המוצלח כבר.הסינגל מגיע למספר אחת ונשאר במצעד במשך 80 שבועות, מתוכם מחזיק את מס ’1 במשך 37 שבועות. בנוסף להישגים המסחריים שאין כמוהם, “Thriller” צבר 12 מועמדויות לפרס גראמי, וזוכה בשמונה.

נצחונות הגראמי של ג’קסון הצגו לראווה את הטבע המגוון של עבודתו. לכשרון כתיבת השירים שלו, הוא זכה בפרס גראמי (שיר קצבי הכי טוב ושיר בלוז) ל” בילי ג’ין “. הוא גם זכה בגראמי לסינגלים “Thriller” (ביצועים הטובים ביותר פופ ווקאלי, זכר) ו” Beat It “(הביצועים קוליים הטובים ביותר של רוק, זכר). עם השיתוף של המפיק קווינסי ג’ונס, ג’קסון זכה בגראמי לאלבום השנה. ג’קסון גם שבר וקבע מספר רב של שיאים כאמן. הוא זכה בכמה תארי שיאים של גינס, כולל השגת הטווח הארוך ביותר של הכי הרבה סינגלים שנכנסו למקום 40 ומעלה בארה”ב מ- 6 נובמבר 1971, עד 1 בינואר 2011. הוא זכה בסך הכל ב 13 פרסים גראמי ושמונה מהם בלילה אחד בשנת 1984, והיה האמן הראשון שהשיג חמישה סינגלים שהגיעו למס ’1 מאותו האלבום (1987 Bad). הוא גם הוכנס פעמיים להיכל התהילה של הרוק אנד רול, עבור עבודתו עם ג’קסון 5 וכאמן סולו.

פפסי, Bad וארץ לעולם לא

מייקל ג'קסון

בשיא הקריירה שלו הן באופן יצירתי ומסחרי, מייקל ג’קסון חתם על חוזה פרסום של 5 מיליון דולרים עם פפסי קולה בסביבות הזמן הזה. וקצת לאחר מכן נפצע קשה בעת שהצטלם לפרסומת לחברת הסודה הענקית בשנת 1984, כשהוא סובל מכוויות על הפנים והקרקפת שלו. ג’קסון עבר ניתוח כדי לתקן את פצעיו, ומאז הוא החל להתנסות עם ניתוחים פלסטיים. שהוא משנה את פניו, ובעיקר את אפו,אשר שונו באופן דרמטי בשנים הקרובות. באותה השנה, יצא ג’קסון לסיבוב ההופעות האחרון שלו עם הג’קסונים לתמיכת האלבום “Victory ” הלהיט הגדול מההקלטה היה דואט של מייקל ג’קסון עם מיק ג’אגר, “State of shock”. בשנת 1985, ג’קסון הראה את הצד האלטרואיסטי שלו, ששיתף בכתיבה ושירה על “We are the world”, שיר צדקה מארה”ב לאפריקה. כל המי והמהשל תעשיית המוסיקה השתתפו בפרויקט כולל ליונל ריצ’י, ריי צ’ארלס, בוב דילן, וילי נלסון, ברוס ספרינגסטין וטינה טרנר.

שחרור האלבום לאחר Thriller בשנת 1987, ג’קסון הגיע לראש המצעדים עם האלבום שנקרא “Bad “. האלבום מניב חמישה להיטי מס ’1, כגון “Man in the mirror”, “The way you make me feel” ושיר הנושא, שנתמך על ידי וידאו בבימויו של מרטין סקורסזה. ג’קסון בילה יותר משנה בסיבוב הופעות כדי לקדם את האלבום. אמנם מוצלח, Bad לא היה מסוגל לשכפל את המכירות הפנומנלית של thriller. מייקל גדל בחינוך של עדי יהוה, ג’קסון היה אדם ביישן ושקט מחוץ לבמה. הוא מעולם לא הרגיש באמת בנוח עם תשומת הלב התקשורתית שהוא קיבל ורק לעתים נדירות נתן ראיונות. עד סוף שנת 1980, ג’קסון בנה לעצמו חווה בקליפורניה בשם Neverland. שם הוא גידל חיות מחמד אקזוטיות, כמו שימפנזה בשם באבלס, והיה לו מתקני שעשועים משלו. נראה היה שג’קסון אולי ניסה לחקור ילדות שנייה. לפעמים הוא פתח את החווה לאירועים של ילדים. שמועות הסתחררו סביבו, כגון שהוא הלך והבהיר את צבע העור שלו כדי להופיע יותר לבן וישן בתא מיוחד כדי להגדיל את תוחלת החיים שלו.

בשנת 1991, ג’קסון שחרר את האלבום ” Dangerous ” הכולל את הלהיט “Black or white”. הווידאו לשיר הזה כלל הופעה של ילד כוכב אחר בשם מקולי קולקין, ובוים על ידי ג ‘ון לנדיס. בדקות האחרונות של הווידאו, ג’קסון גרם למחלוקת כלשהי עם המעשים מיניים ואלימים שמוצגים על ידו. רבים הופתעו לראות את “פיטר פן ” ג’קסון מוצג בצורה זו. המוזיקה של ג’קסון המשיכה ליהנות מפופולריות רחבה גם בשנים הקרובות. בשנת 1993, הוא ביצע כמה הופעות חשובות, כולל הופעה במופע המחצית של סופרבול XXVII. ג’קסון גם העניק ראיון טלוויזיוני נדיר אשר שודר באותו חודש פברואר עם אופרה ווינפרי, הוא הסביר כי השינוי בצבע העור שלו היה התוצאה של מחלה הידועה כוויטיליגו. הוא גם נפתח על ההתעללות שהוא סבל מאביו.

האשמות הטרדה מינית וירידה בקריירה

מייקל ג'קסון

בשנת 1993, האשמות של התעללות מינית בילד הופיעו נגד ג’קסון. נער בן 13, טען כי כוכב המוזיקה ליטף אותו. ג’קסון היה ידוע כאחד שערך מסיבות פיג’מות עם נערים בחוות נוורלנד, אבל זה היה המקרה הראשון הידוע לציבור של עוולה. המשטרה ערכה חיפוש בחווה, אבל הם לא מצאו כל ראיות לתמיכה בטענה. בשנה שלאחר מכן, ג’קסון סגר את המקרה מחוץ לבית המשפט עם בני משפחתו של הנער. טענות אחרות יצאו באותה שנה, אבל ג’קסון שמר על חפותו. בחודש אוגוסט 1994, ג’קסון הודיע ​​כי הוא נשוי לליסה מארי פרסלי, בתו של אייקון הרוק אלביס פרסלי. בני הזוג הופיעו בראיון טלוויזיוני משותף עם דיאן סוייר, אבל האיחוד התברר כקצר ימים. הם התגרשו בשנת 1996. חלק חשבו שהנישואין היו תכסיס כדי לשחזר את תדמיתו של ג’קסון לאחר טענות ההטרדה המיניות.

מאוחר יותר באותה שנה, ג’קסון נשא לאישה את דבי רואו, אחות במקצועה. לבני הזוג נולדו שני ילדים מהפריה מלאכותית. יוסף מיכאל “נסיך” ג’קסון ג’וניור נולד בשנת 1997, ובתה פאריס מייקל קתרין ג’קסון נולדה בשנת 1998. רואו וג’קסון התגרשו בשנת 1999, וג’קסון קיבל משמורת מלאה על שני ילדיהם. לאחר מכן הביא ילד שלישי, פרינס מייקל “Blanket” ג’קסון השני, עם פונדקאית לא ידועה. הקריירה המוזיקלית של ג’קסון החלה להתדרדר עם קבלת פנים פושרת לאלבום “The history of past present future”בשנת 1995 שבה הוצגו כמה מלהיטיו המוקדמים, כמו גם חומר חדש. האלבום הוליד שני להיטים, “you are not alone” והדואט שלו עם אחותו ג’נט ג’קסון, “Scream”. “Scream ( הוידאו היקר ביותר שנעשה אי פעם, בעלות של 7 מיליון דולרים כדי לייצר) הרוויח למייקל וג’נט את פרס הגראמי לקליפ הווידאו הטוב ביותר, באותה שנה סינגל אחר מהאלבום, “they dont care about us”, לעומת זאת, הביאו לביקורת חריפה על ג’קסון אשר השתמש בו במונח אנטישמי.

עד השחרור של האלבום “invincible” ב2001, ג’קסון מוכר יותר כתמהוני שמוזרויות דווחו בצהובונים מאשר כזמר. האלבום מכר היטב, אבל סיפורים על ההתנהגות המוזרה שלו התחילו להאפיל על הכשרון שלו. לעתים קרובות הוא הופיע בציבור לובש מסכת מנתחים, והוא הסתיר את פניהם של ילדיו מתחת לרעלה. בשנת 2002, ג’קסון עשה כותרות כאשר הוא נראה מבולבל על במה בתכנית הפרסים של MTV . זמן קצר לאחר מכן, הוא זכה לביקורת עצומה כשטלטל את בנו פרינס מייקל השני, מעל מרפסת, בעוד אוהדים מברכים אותו בברלין, גרמניה.

בראיון שערך מאוחר יותר, ג’קסון הסביר כי “אנו מחכים לאלפי אוהדים למטה, והם צועקים שהם רוצים לראות את הילד שלי, אז אני הייתי אדיב מספיק כדי לתת להם לראות. אני עושה משהו מתוך תמימות.” אך רבים היו לא סלחניים מהתנהגותו של הכוכב, אוהדים וכלי תקשורת לשעבר זעקו לשירותי להגנת הילד לקחת את ילדיו של ג’קסון ממנו. המוניטין של ג’קסון ספג מכה נוספת בשנת 2003 עם הסרט התיעודי עליו בטלוויזיה,” Live with Michael Jackson”. עיתונאי בריטי בשם מרטין באשיר בילה כמה חודשים עם ג’קסון, והוא הצליח לגרום לג’קסון לדון ביחסים שלו עם ילדים. הוא הודה כי הוא המשיך להביא ילדים למסיבת פיג’מות בחוותו, גם לאחר ההאשמות בשנת 1993. ג’קסון אמר שלפעמים הוא ישן עם הילדים במיטה שלו. “למה אתה לא יכול לשתף את המיטה שלך? זה הדבר הכי אוהב לעשות,לחלוק את המיטה שלך עם מישהו,” אמר ג’קסון לבאשיר.

ג’קסון נאלץ להתמודד שוב עם צרות משפטיות בשנת 2004, כאשר הוא נעצר בהאשמות הקשורות לתקריות עם נער בן 13 בשנה הקודמת. הוא נאשם ב 10 עבירות בסך הכל, הוא הואשם בהתנהגות גסה עם התנהגות קטין, ניסיון לזימה, מתן אלכוהול כדי להקל על הטרדה מינית, וקשירת קשר לביצוע חטיפת ילדים, כליאת שווא וסחיטה באיומים. המשפט נערך עד 2005 וכתוצאה מכך היה קרקס תקשורתי עם אוהדים, מלעיזים וצוותי צילום המקיפים את בית המשפט. יותר מ -130 בני אדם העידו, כולל השחקן מקולי קולקין שהעיד בשמו של ג’קסון. הוא אמר שהוא היה חבר של ג’קסון כנער צעיר. בזמן שהוא נשאר בחוות נוורלנד, הוא אמר לבית המשפט כי ג’קסון מעולם לא ניסה להטריד אותו. מאשימו של ג’קסון הופיע גם באמצעות קלטת וידאו ותאר כיצד ג’קסון נתן לו יין והתעלל בו.

החודשים אחרונים

מייקל ג'קסון

ב -14 ביוני 2005, ג’קסון זוכה מכל האשמות. אך המוניטין שלו, לעומת זאת, נהרס בצורה יעילה, ומצבו הכלכלי היה גרוע ביותר. הודות לחשבונות משפטיים כבדים, לזמר כבר לא היה חשבון בנק ולא היה מסוגל לשמור על רמת חיים בסיסית משלו. ג’קסון מהרה מצא מקלט בידידותו עם נסיך בחריין, נסיך סלמאן בן חמאד בן עיסא אל ח’ליפה, ששלח לג’קסון את הכסף הדרוש כדי לשלם את חשבונות השירות של החווה הענקית שלו. לאחר מכן הוא הזמין את כוכב הפופ לארצו כאורח אישי. בבחריין, הנסיך סיפק לג’קסון יותר מ -7 מיליון דולרים, לא כולל הוצאות מחיה. הוא גם בנה לזמר אולפן הקלטות, שכר אותו כ “גורו מוטיבציה” ועזר לג’קסון לארח את המשפחה בחג המולד. בתמורה, ג’קסון הבטיח לשתף פעולה עם הנסיך על אלבום חדש בחברת התקליטים של אל ח’ליפה, כמו גם לכתוב אוטוביוגרפיה וליצור מחזה במה.

אף אחת מהעבודות לא התממשה, וג’קסון עומדבקרוב בפני התדיינות משפטית מהידיד המתכחש להבטחותיו. בקשיים כלכליים גדולים אף יותר, ג’קסון לא עמד בתנאי ההלוואה של 23.5 מיליון דולרים שלקח על חוות נוורלנד בשנת 2008. ובאופן הזוי לא מוכן לוותר על פריטים מסוימים מביתו, כגון כפפות הבדולח ששימשו אותו בהופעות, ג’קסון תבע לחסום את המכירה הפומבית של חלק מהפריטים האישיים שלו מביתו בשנה הבאה. בערך באותה תקופה, ג’קסון הודיע ​​כי הוא יוצא להופיע בסדרת קונצרטים בלונדון כ “הקריאה האחרונה שלו.” היו כמה ספקולציות לגבי האם הזמר השביר יהיה מסוגל להתמודד עם הקשיים של 50 קונצרטים. אך למרות כל הטענות והסיפורים של התנהגות מוזרה, ג’קסון נשאר דמות שמעוררת עניין רב, כפי שהודגם על ידי התגובה החזקה לתוכניות הקונצרטים שלו; נקבע להופיע בזירת O2 בלונדון, אנגליה, בתחילת יולי 8, 2009, ג’קסון ראה את כל הכרטיסים לסיבוב ההופעות “This Is It” נמכרות בארבע שעות בלבד.

מותו הטרגי

מייקל ג'קסון

למרבה הצער, מייקל ג’קסון לא זוכה לחוות את ההצלחה הצפויה של סיור הקאמבק שלו. ב -25 ביוני 2009, ג’קסון לקה בהתקף לב בלוס אנג’לס בביתו. הוא הובהל לבית החולים לאחר שלבו הפסיק וניסיונות החייאה נכשלו, ומת מאוחר יותר באותו בוקר. הוא היה בן 50. ידיעה על מותו של ג’קסון הסתיימה בהשתפכות של צער ואהדה ציבוריים. הנצחה לג’קסון הוקמה ברחבי העולם, כולל אחד בזירה שבה הוא היה אמור להופיע ועוד בבית ילדותו בגארי, אינדיאנה. ב -12 ביולי, 2009, תוכנית זיכרון טלוויזיונית נערכה עבור אוהדים של “מלך הפופ” בסטייפל סנטר במרכז העיר לוס אנג’לס. בעוד 17,500 כרטיסים חינם הוקצו לאוהדים באמצעות הגרלה, כ 1 מליארד צופים משוערים צפו בתוכנית הזיכרון בטלוויזיה או באינטרנט.

משפחת ג’קסון קיימה הלוויה פרטית ב -3 בספטמבר 2009, בפארק הזכרון פורסט לון בלוס אנג’לס, לבני המשפחה הקרובים של מייקל ג’קסון ו -200 אורחים בלבד. אבלים כללו סלבריטאים כגון ילד כוכב מקולי קולקין , אשתו לשעבר של ג’קסון, ליסה מארי פרסלי, והשחקנית אליזבת טיילור. כפי שהוכתב בצוואתו, ילדיו של ג’קסון הוצבו בטיפולה של סבתם, קתרין ג’קסון. בכבוד לרצונו של אביהם, פריז, מייקל ג’וזף ג’וניור ופרינס מייקל השני נשמרו במידה רבה מחוץ לאור הזרקורים, מופיעים בפומבי רק כמה פעמים בשנה האחרונה. הם התקרבו אל המיקרופון בשנת 2009 לדבר עם אוהדים בהלוויה של אבא שלהם, ושוב בחודש ינואר 2010 כדי לקבל פרס על מפעל חיים שזכה אביהם בפרסי הגראמי. ביוני של אותה שנה, הוכרז שהילדים יתחילו ללמוד בבית ספר פרטי בסתיו.

סרט המתעד את הכנותיו של ג’קסון לסיבוב ההופעות האחרון שלו, שכותרתו ” This Is It”, שוחרר באוקטובר 2009. הסרט, הכולל אוסף של ראיונות, חזרות וצילומים מאחורי הקלעים של מייקל ג’קסון, הרוויח 23 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו והרקיע שחקים למס ’1 בקופות. “This Is It” הכניס יותר מ -260 מיליון דולרים ברחבי העולם. עם ההצלחה של הסרט, משפחת ג’קסון קיוותה שתהיה לסוג של סגירת מעגל על מותו של מייקל האהוב שלהם.

החקירה ומשפטו של ד”ר קונראד מוריי

מייקל ג'קסון

הסגירה לה קיוו המשפחה לא הגיע בקרוב בעקבות פרסום בפברואר 2010, כאשר הדו”ח של חוקר מקרי המוות הרשמי המפרט את הסיבה של מוות מייקל ג’קסון שוחרר. על פי הדיווח, הזמר מת מהרעלת פרופופול חריפה. בשילוב עם תרופות מרשם קטלניות וקוקטייל שכלל דמרול, כמו גם Lorazepam, midazolam, בנזודיאזפינים, diazepine ואפדרין-שהחלישו את הלב הגם ככה חלש של הכוכב. רופאו האישי, ד”ר קונרד מוריי, של ג’קסון השתמש בתרופות כדי לעזור לו לישון בלילה. מוריי סיפר מאוחר יותר למשטרה כי הוא מאמין שג’קסון פיתח התמכרות מסוימת לפרופופול, שג’קסון מכנה “חלב”. מוריי דיווח שנתן לו את התרופות בערבים, במינונים 50 מיליגרם-, וניסו לגמול את כוכב הפופ מהתרופה בערך בזמן של מותו.

חקירת המשטרה העלתה כי ד”ר מוריי לא היה מורשה לרשום תרופות מבוקרות במדינת קליפורניה. את הצעדים שנקט כדי להציל את ג’קסון הביאו גם לבדיקה, כראיות הראו כי טיפול הסטנדרטי לניהול propofol לא מולאו, ואת הציוד המומלץ לניטור מטופל, מינון מדויק והחייאה לא היה נוכח. כתוצאה מכך, מותו של ג’קסון נקבע כרצח, ומוריי מצא את עצמו במרכזה של חקירת גרימת מוות ברשלנות. מוריי הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות במותו של ג’קסון ב – 7 בנובמבר 2011, ומאוחר יותר נידון לעונש מרבי של ארבע שנים מאסר. כאשר משפטו של מוריי הסתיים, התמקדה משפחת ג’קסון שוב בלנוע קדימה בחייהם. עם זאת, בשנה הבאה, הג’קסונים עשו כותרות חדשות. ביולי 2012, שופט קבע באופן זמני שתנאי האפוטרופסות של קתרין ג’קסון על מייקל ג’וזף ג’וניור ופרינס מייקל השני, לא תקפה ובמהלכה TJ ג’קסון, בנו של טיטו, קיבל אפוטרופסות זמנית על הילדים, לאחר שהיא דווחה בטעות כנעדרת על ידי קרוב משפחה. לפני שהמיקום של קתרין ניתן היה לאישור, ספקולציות גדלו במהירות בנוגע למקום הימצאה, “היעלמותה” של קתרין באה זמן קצר לאחר סכסוך בינה לבין כמה מחברי השבט של ג’קסון, שהעלו שאלות לגבי תוקפה של צוואתו של מייקל ג’קסון, והצביעו באצבעות מאשימות לעבר אמנו ג’קסון וקראו למוציאים לפועל של עזבונו להתפטר מתפקידם.

עד מהרה התגלה כי קתרין לא היה נעדרת, אלא פשוט לקחה טיול לאריזונה. ההשעיה האפוטרופסות שלה לא בוטלה, עם זאת, מכיוון שלא הייתה בתקשורת עם הילדים במשך 10 ימים – הפרת חובותיה כאפוטרופוס חוקי. ב -2 באוגוסט 2012, שופט החזיר לקתרין ג’קסון כשומרת הראשית של פאריס, נסיך ובלאנקט, וגם אישר מתן לTJ שותפות בגידול הילדים.

משפט גרימת מוות ברשלנות

מייקל ג'סקון

למרות שסגירה על מותו של מייקל ג’קסון נראה בר השגה בסוף שנת 2012,היה זה עניין של חודשים ספורים לפני שמשפחת ג’קסון נתקלה בסוג חדש של מהומה. הם האמינו כי AEG Live-החברה שקידמה את הסיבוב הופעות של מייקל ג’קסון האחרון “This Is It”, בשנת 2009, לא הצליחה להגן על הזמר ביעילות בזמן שהוא היה תחת טיפולו של קונרד מוריי, ושAEG הייתה אחראית לכך,המשפחה החליטה לנקוט בצעדים משפטיים נגד חברת הבידור. קתרין ג’קסון הגישה באופן רשמי תביעת גרימת מוות ברשלנות נגד AEG, ומשפטה החל בחודש אפריל 2013. היא מיוצגת על ידי עורך דין בשם בריאן Panish, שדן בהאשמות לכאורה של AEG בהצהרות הפתיחה שלו ב -29 באפריל 2013: “הם רצו להיות מס ’1 בכל מחיר”, הוא אמר. “אנחנו לא מחפשים כל סימפטיה … אנחנו מחפשים אמת וצדק.”

Leave a comment

Your email address will not be published.

*